מצות ראי"ה, אורח משפט, חבש פאר

הרב אברהם יצחק הכהן קוּק, המכונה גם הראי"ה, היה פוסק והוגה דעות, מגדולי הרבנים בארץ ישראל, נחשב לאחד מאבות הציונות הדתית. הגותו שעלתה על הכתב, בעיקר בתחומי ההלכה, האגדה, הפילוסופיה והמוסר, היא מרכיב משמעותי בהשקפת העולם של זרמים שונים בציונות הדתית ובהגות היהודית בכללה. פסיקותיו מהוות בקרב הציונות הדתית יסוד לפסיקה ביחס לשלטון יהודי בימינו, מצוות התלויות בארץ. הרב קוק עלה לארץ ישראל בראשית ימי העלייה השנייה. הוא התמנה לרבן של יפו והמושבות, ולאחר מלחמת העולם הראשונה לרבה האשכנזי של ירושלים. הוא הקים את הרבנות הראשית לארץ ישראל וכיהן כרב הראשי האשכנזי הראשון, וכן ייסד את ישיבת מרכז הרב בירושלים ועמד בראשה. חלק מספריו וכתביו: כתבי הראי"ה אורות אורות הקודש אורות התשובה אורות התורה אדר היקר ועקבי הצאן מוסר אביך ומידות הראי"ה ראש מילין עולת ראיה אורות משפט כהן, זבחי ראי"ה אורח משפט, מצות ראי"ה עזרת כהן דעת כהן שבת הארץ, עץ הדר באר אליהו